חופשה משפחתית בנצרת: חלק א'

מאפינס דומדמניות אדומות ושקדים
11 ביולי 2013
חופשה משפחתית בנצרת – חלק ב'
22 ביולי 2013

רגע לפני שארזנו את כל הבית בארגזים ופינינו אותו כדי לאפשר לבנאים להגיע לאקורד הסיום ולבנות עבורנו את הסלון וחדר האמבטיה להם חיכינו כל כך הרבה זמן, ארזנו תיק לסוף שבוע ונסענו לצפון, לאחד המקומות הכי אהובים עלינו – העיר נצרת. כן, נצרת היא לא רק צליינים וצלבים, נצרתהיא מקום חי, בועט וצבעוני, עשיר בריחות מפתים, טעמים, סיפורים משפחתיים נוגעים ללב ובעיקר – היא מקום שכיף לטייל בו.

nazareth1

אנחנו כבר התאהבנו בה מזמן, עוד לפני שאמה נולדה, כשיצאנו לטיול שהיה גם משימה עיתונאית עבורי – התוצר אז היה כתבה על הפלא הקולינרי שמסתתר בין סמטאותיה של העיר העתיקה הזאת – מחומוסיות ותיקות ועד למסעדות שף מעולות, מדוכני קפה בשוק ועד לממתקים שהמתכונים הסודיים להכנתם עוברים מאב לבן. אז כתבתי כתבה ל"מעריב", סיימון צילם את התמונות וכעבור מספר חודשים אפילו קיבלנו פנייה בבקשה להכניס את התמונות לספר על נצרת, "מסע קולינרי בנצרת" של אלינוער רבין. מזכרת נפלאה מהטיול ההוא שהשאיר בנו חותם מיוחד.

לפני שבועיים חזרנו לנצרת, הפעם עם הפיצקית, לטעום עוד קצת מהטעמים שלה. בגלל שיש לי כל כך הרבה מה לומר על הטיול הזה, חילקתי את סיפור טיולנו לנצרת לשניים. כאן תמצאו שתי תחנות טעימות במיוחד.

תחנה ראשונה: החומוס של אבו ג'ראר

humus2

כבר בביקורנו הקודם בנצרת הבנו שהגענו לגן עדן לחובבי חומוס. הפעם עצרנו בחומוסיה ותיקה שעדיין לא אכלנו בה, אבל שמענו עליה רבות. מסעדת ניזאר היא אחת החומוסיות הכי ותיקות בעיר וקל ממש למצוא אותה, היא נמצאת ברחוב תאופיק זיאד, רחוב המוסכים, שיש בו לא מעט מסעדות אותנטיות.

כשהתיישבנו לאכול במסעדה ועוד לפני שאמה סיימה את צלחת הזיתים שהוגשה לנו, גילינו שמדובר באחת החומוסיות המיתולוגיות של נצרת. אב המשפחה ג'מיל ג'ראר פתח את החומוסיה לפני 35 שנה והיום מנהלים אותה שני הבנים ששומרים בסוד (ניסינו…) את המתכונים המשפחתיים.

עם יד הלב, החומוס שטעמנו במסעדת נידאר היה החומוס הטוב ביותר שאכלנו מזה זמן רב, רך נימוח ונעים בפה, טעמים טריים, בלי יותר מדי תוספות – נקי נקי, בלי גימיקים. אל החומוס הצטרפו קצת סלטים וצ'יפס אבל מסקרן במיוחד היה התטבילה – סלט ירוק חמוץ מאד וחריף שטבלנו בו בלי בושה.

זכינו גם במופע קטן. הכי כיף היה לראות את אחד הבנים יושב עם ערימת גרגרי חומוס ענקית, בוחן גרגיר אחרי גרגיר ומאתר בשניות את הגרגרים הפחות טובים מתוך אלפי גרגרים. אמנות החומוס.

Humus1

humus3

תחנה שנייה: מסעדת אולגה

את ארוחת שישי הרומנטית (למרות שאמה הצטרפה בשמחה) במסעדת אולגה שנמצאת באיזור של ככר המעיין ומשקיפה על כנסייה יפה עם צלב מואר ונוצץ. למרות ששמה של המסעדה הוא אולגה, מדובר במסעדה שהוקמה בנצרת לפני שנה על ידי שף שבכלל קוראים לו סאמר והוא רק בן 27. סאמר גדל במשפחה של קצבים, למד את מלאכת המסעדנות בתל אביב וירושלים ואז חזר לנצרת כדי לקחת את השורשים הקצביים שלו ואת המיומנויות שרכש בערים הגדולות ולפתוח מקום משלו.

את כל זה גיליתי תוך סיור במסעדה שהייתה עדיין ריקה בשעת ערב נצרתית של יום שישי והתמלאה לאט לאט בזמן שאכלנו. המסעדה מהממת, עם קירות אבן, רהיטים עתיקים ואפילו רדיו של פעם שלידו כסא נדנדה שעושה חשק להתכרבל עם כוס יין. הבניין בו נמצאת המסעדה היה פעם בית ספר ובנצרת נהגו לקרוא לכל בית ספר על שם המנהלת שלו, אולגה הייתה המנהלת של בית הספר הזה וזכתה שהמסעדה המקסימה הזו תיקרא על שמה. בהשראת בית הספר, התפריט של המסעדה כתוב במחברת חומה של פעם.

olga2

ועכשיו לאוכל: אכלנו סלט יפני מעולה עם שרימפסים בטמפורה ואפילו אמה התנסתה בפעם הראשונה בביס של פירות ים. אני מודה שאני לא קרניבורית של ממש, אבל סיימון כן – ואם זאת הצלחנו לנשנש ביחד את מנת הפתיחה המושלמת שהזמנו בהמלצת השף: סראסיסו – נקניקיות דקות דקות של בשר כבש שמוקפצות עם עגבניות ופלפלים חריפים ברוטב מעולה של שום ולימון. הרוטב היה כל כך טעים שהספגנו בו בלי הפסקה את הלחם. למרות החששות שלי ממאכלי בשר לא מוכרים הופתעתי לגלות שמתחשק לי עוד. הזמנו גם פטריות מעולות ממולאות בשלושה סוגי גבינות.

olga3

גם המנה העיקרית שחלקנו כי כבר באמת שלא היה מקום לשלוק מים בבטן הייתה מעולה-  קובי ביף (וואו!) צלוי בצורה מושלמת עם ירקות מתובלים.

זו הייתה אחת הארוחות הטעימות ביותר שאכלנו לאחרונה. זה היה ביקור ששאבנו ממנו השראה לשימוש בחומרי גלם טריים, בתיבול מיוחד וביצירתיות במטבח. זו הייתה ארוחה שעשתה לנו חשק לחזור לעוד. ועוד נחזור.

היום הראשון שלנו בנצרת היה טעים ולמרות החום הצלחנו לשאוב ממנו כוחות נחוצים. מהארוחה חזרנו ישר אל המיטה במלון ונפלנו על המיטה עייפים לגמרי עם בטן מלאה באוכל נצרתי משובח.

olga1

nazareth3

המשך הרפתקאותינו בנצרת – כאן

Facebook Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

%d בלוגרים אהבו את זה: