יום הולדת בעמק: ביקור ב"ארטמיס" בקיבוץ מעברות

מתכון: עוגיות שוקולד ומלח ים
11 באוקטובר 2012
עוגה לשבת: עוגת ספוג בטעם ליים עם ריבת פטל טרייה
18 באוקטובר 2012

את יום ההולדת ה-33 ביליתי איך שאני הכי אוהבת – טיול של יד שנייה עם הרבה ירוק בעיניים בעמק חפר. ביקור ספונטני בקיבוץ מעברות הביא לחגיגת יום הולדת אמיתית בחנות מתוקה להפליא ושמה "ארטמיס"

בבושקות בארטמיס. צילום: סיימון סטרלינג

יום הולדת 33 צוין ביום שישי האחרון בעיקר בלחישות ורמזים. זה קורה ככל שאני מוסיפה עוד שנה לרזומה. הרצון להכריז "היי, חברים, יש לי יום הולדת", הולך וקטן באופן משמעותי. גם חגיגות יום ההולדת הופכות מצומצמות יותר ולאחר ארוחת חג מפנקת אצל אמא במועד יום ההולדת העברי שלי – שמחת תורה, את יום ההולדת הלועזי – הנגיש יותר לחגיגות חברתיות – החלטתי לשמור לבילוי עם בעלי היקר. הוא אמר "ביום שישי נעשה כל מה שתרצי" ואני קפצתי על המציאה והחלטתי על בוקר של כיף באחד האזורים האהובים עליי בארץ – עמק חפר.

אחרי ארוחת בוקר שמצריכה פוסט שלילי ב"קפה ג'ו" שבדרך כלל מהווה אופציה נעימה בין רשתות בתי הקפה והפעם התגלה כאכזבה משמעותית (שמקורה במלצרית שלא יודעת למסור הזמנות ואחראית משמרת שלא יודעת לנהל) יצאנו אל עמק חפר. קשה לי להסביר למה האזור של עמק חפר כל כך אהוב עליי אבל אני יכולה לנחש שמדובר בשילוב בין הירוק שממלא את עיניים, נחל אלכסנדר שעובר במרכז העמק והוא רטוב להפליא גם כשלא חורף וכמובן – ריבוי חנויות העיצוב, בתי הקפה והגלריות באזור.

לקיבוץ מעברות הגענו אחרי הצצה מוקדמת בפייסבוק, גילינו שיש שם חנות וינטאג' – יד שנייה קטנה בשם "ארטמיס". החיפוש הלוהט של הרגע אחר כלי אמייל ישנים שיעטרו את המטבח המשופץ שלנו ותמונה אחת שהעלתה מיכל, בעלת "ארטמיס", לפייסבוק – הביאו אותי לנחות ישר בפתחה הצבעוני של החנות הקטנה.

החנות של מיכל נותנת באופן מיידי תחושה של בית. זוהי משוואה שנובעת מקבלת הפנים המקסימה שקיבלנו, השיחה שקלחה וזרמה באופן טבעי ואינספור כלי הבית הישנים, כלי הנוי, התמונות, עבודות היד, הרהיטים המשתפצים והשלל שעושה חשק לקחת שק ולהעמיס. אצל מיכל ב"ארטמיס" יש פרטי נוי חדשים לצד פרטי וינטאג' שמיכל מלקטת בנסיעות לאירופה. כל פריט נבחר בקפידה וכשהיא מדברת עליו – אם זה כלי האמייל או כלי העבודה, השמלה העתיקה מאלנבי של פעם או הדפסי התווים הנושנים – מתחשק לך לקחת כסא ולהישאר שעות.

מצאתי אצל מיכל שני פריטים מקסימים – קערה וצלחת הגשה מצוירות ועוד אינספור פריטים שהייתי אורזת מיד. די ברור ואין צורך כמעט לציין שאחזור לביקור, ממש בקרוב – רק בגלל שאני יודעת שבמחסן הסמוך מחכים עוד עשרות פרטי וינטאג' שעדיין לא הוצגו בחנות.

נדיר ביותר שחנות עושה לך מצב רוח, זה קורה רק לחובבי שופינג מובהקים – במקרה שלי – כששופינג עבורי זה שיטוט במקומות כמו "ארטמיס", מדובר בחווית יום הולדת מושלמת שנשארה איתי הרבה אחרי שהשעון צלצל 12 ויום ההולדת חלף. אם וינטאג' אמיתי ואיכותי הוא מסע עבורכם, אל תפסחו על החנות בקיבוץ מעברות. אני כבר מתכוננת לביקור חוזר בעמק.

העמוד של ארטמיס בפייסבוק – כאן

עוד הצצה לארטמיס. צילום: סיימון סטרלינג

Facebook Comments

1 Comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

%d בלוגרים אהבו את זה: