פניו של החלום השבור

טרנד לא טרנד
21 באפריל 2011
קוקה קולה קולקשן
22 באפריל 2011

הצלמת האמריקאית קתי גראנן מתעדת את אנשי השוליים שעדיין מאמינים שאמריקה היא ארץ החלומות שלהם, גם אם המציאות איננה משקפת את אמונתם

 
 

Courtesy of the artist and Salon 94

Courtesy of the artist and Salon 94

 

אמריקה היא ארץ החלומות, אמרו לנו. היא ארץ חלומות לא רק עבורנו, המביטים בה מרחוק, בוחנים אותה, לומדים. אלא גם ובעיקר עבור מי שנולדים לתוך המנטרה הזו ולתוך התרבות שמקדשת לעיתים קרובות את המטרה יותר מאת האמצעים.

הצלמת קתי גראנן, שמציגה בימים אלה שתי סדרות צילומים תחת השם "Happy Ever After: The Believers and Boulevard Series" בגלריה Salon94 בניו יורק, מלווה במשך שנים את הדמויות שעבורן החלום עדיין קיים, אבל כל מי שמתבונן בהן מנקודת מבט חיצונית, יכול להגיע למסקנה הפשוטה: עבורן החלום מעולם לא התגשם ויתגשם.

גראנן בת ה-42, שמתגוררת בברקלי, מתעדת את מי שעבורו החלום לא נשבר. נשים מבוגרות שעדיין מרגישות צעירות, ואולי, בעין ביקורתית שמסתכלת מהצד, מעוררות רחמים. גברים שחולמים עדיין להיות נשים זוהרות, פושעים שרוצים להשתלב בחברה, צוענים, אנשי שוליים, מהגרים, דיירי רחוב, חקייני מפורסמים. הם הופכים דרך עדשת המצלמה שלה לפלקטים של החלום שלא קיים בעצם, שהוא אשלייה טוטאלית שאין לה רחמים.

הדרך של גראנן היא אותה דרך לכל אורך דרכה האומנותית בעשורים האחרונים. היא נולדה בניו יורק ובשנות התשעים החלה לתעד את דמויות השוליים. בתחילה פרסמה מודעה בעיתון וביקשה מאנשים להצטלם לפורטרט, היא נתנה למי שנענה למודעה חופש פעולה להציג את עצמו כפי שחפץ. היום, גם מבלי לפרסם מודעות, היא מצליחה לאתר את הדמויות קורעות הלב ולגרום להן להתנהל מול המצלמה, בלי טיפת מבוכה.

זו אמריקה שהצופה בה ירגיש שמותר לו לרחם עליה, לזלזל בה, לצחוק עליה, אבל גראנן עצמה מציבה את מושאיה במקום של כבוד, הם מצולמים כשמאחוריהם רקע לבן, נקי, קירותיה של אמריקה הבוהקת, שמעניקים זרקור בוהק של תשומת לב. פורטרט אינטימי של חלום שלא התגשם מעולם.  

Courtesy of the artist and Salon 94

Courtesy of the artist and Salon 94

Facebook Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

%d בלוגרים אהבו את זה: