קח את שנות התשעים

המלכה קייט
24 באפריל 2011
שחור זה ה-30 החדש
27 באפריל 2011

"Angles" של הסטרוקס הוא לא אלבום מושלם, אבל הוא שיגר אותי אחורה בזמן, ללהקות הכי אהובות עליי ולתקופה בה הנערה המתבגרת ההיא גילתה את הרוק

The-Strokes-Angles-2011

האלבום החדש של הסטרוקס ישב על המדף, מעלה אבק במשך כשבועיים. כשהגיע הרגע, עוד בטרם פרצתי דרך העטיפה להאזין לו, בבוקר פסח שכזה, כשהכל שקט מסביב, אין טלפונים ומיילים וכולם עוד ישנים, התפתחה לה התרגשות קטנה. 

חמש שנים עברו מאז האלבום האחרון של הלהקה,  "First Impressions of Earth" ושנתיים מאז שיצא אלבום הסולו המופתי של ג'וליאן קזבלנקס, "Phrazes of the young", אלבום שנבחר בסיכומי אותה שנה לאחד האלבום הטובים ביותר של 2009. הנתונים האלה מציבים את הסטרוקס בסוג של בעיה עם "Angles" החדש.

ג'וליאן קזבלנקס כבר הוכיח את עצמו כסוליסט, ובזמן שעבר מאז האלבום המשותף האחרון שלהם יצאו אל העולם אינספור להקות שמנסות להיות הסטרוקס – מי שלא מעט מבקרים הכריזו עליה ב-2001, אז יצא אלבום הבכורה שלה Is This It, כמי שתעניק לרוקנרול את זריקת ההחייאה הנחוצה לו.

השאלה שעלתה בי עם השיר הראשון היא האם האלבום החדש הוא אלבום של להקה מגובשת או של פרונט-מן כריזמתי שכמה צעדים מאחוריו ניצבים נגנים מוכשרים שמלווים אותו – זאת אולי ובעיקר בגלל העובדה שקזבלנקס ביסס את עצמו כאמן עצמאי. בנוסף לכך, היחסים בינו ובין חברי הלהקה האחרים לא בדיוק מקסימים ונפלאים. התשובה לכך משמחת: Angles הוא קודם כל אלבום של להקה מאוחדת וחזקה, שלא חוששת או רועדת אל מול יורשותיה.

הקול הממכר של קזבלנקס הופך בקלות לחלק מהאנסמבל, כשניק ולנסי, פבריציו מורטי, אלברט המונד וניקולאי פרטוי עומדים לצדו בשורה ישרה. התוצאה היא חגיגה עמוסת השפעות בריטיות חזקות, מהרולינג סטונס ב"Gratisfaction" הקופצני, ניו אורדר ב"Macho Picchu" וב-"Games", בלר ב"Taken For A Fool", הסמיתס ב"Under Cover Of Darkness".

ההשפעות האלו אינן נשפכות אל תוך העיבודים בבוטות, אלא מונצחות במחוות עדכניות עם כבוד לאסופת הדיסקים שהשפיעו על קזבלנקס וחבריו. במובן הזה, מדובר באלבום רטרו שלי הזכיר ימים טובים של סוף אייטיז ותחילת ניינטיז, של רוק בועט ופועם, יוצר ומשתלח, של סיפורי ערים ואנשים שמסופרים על ידי גיטרות וסינתיסייזרים, סיפורים של תקופה. "Angles" הוא אלבום לא נטול פשרות ומניירות, אבל הוא אלבום שמצליח לספר סיפור של דור מנוכר שקצת קר לו, שמתגעגע למשהו קצת יותר חם.

 

 

Facebook Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

%d בלוגרים אהבו את זה: