9 עקרונות מנחים לכתיבת פוסט מוצלח בבלוג – בלי לוותר על הכיף!

9 עקרונות לכתיבת פוסט בבלוג

פעם ישבתי עם אחותי יעל בדירה המאובקת שלי ברחוב קינג ג'ורג'. כמו בילדותנו, נותרנו ערות אל תוך לילה ארוך ומצחיק במיוחד. זה היה מזמן, כשעוד יכולתי לבחור אם לישון בלילה או להתעורר כשבא לי.

פתחנו אז את הקופסה העמוסה יומנים אישיים, זו שאני סוחבת איתי מאז גיל 12 ועד היום לכל מקום שאליו אני עוברת. הוצאנו משם מחברת אחר מחברת והתחלנו לקרוא יחד. הבלוג הלא וירטואלי שלי נחשף. הבלוג הראשון שלי.

היו שם סיפורים צובטים ומביכים על התאהבות בוסר בתיכון. על "היא אמרה עליי ואני בכלל לא אמרתי עליה כלום", על "בא לי להגיד לכולם פה מה אני חושבת" ועל אלילי תרבות כמו דיימון אולברן, סולן להקת בלר או ואן גוך (כן, הג'ינג'י עם המכחול), אותו הערצתי אותו בגיל 16 באופן אובססיבי ודי תמוה.

מאז עברו המון שנים ועולם הבלוגים הפך להיות הבית שלי.

בלוג אחר בלוג, תקופה אחר תקופה, כתבתי בלי הפסקה, יצרתי הכרויות, הכרתי קהל שעוקב אחרי עוד מימי הבלוג האינטרנטי הראשון שלי "אותה גברת" שתיעד את החיים שלי בתל אביב אליה עברתי בגיל 18 הרך ועד שנחתתי כאן -בבית.

מרגישה בבית שקיים מאז 2011, הפך להיות המקום שבו אני מתעדת חיים פשוטים ואהבות קטנות, שינויים גדולים ותשוקות לרגע. למדתי ממנו לא מעט, למדתי גם מאותם יומנים.

היום בלוגים משמשים לא רק לשיתוף אישי, אלא גם לקידום הפעילות שלנו. בין אם מדובר במותג עיצוב קטן או בחברת מדיה גדולה, כולם מבינים שזוהי פלטפורמה מעולה, צבעונית, סוחפת ומחברת, אילו רק שומרים על כללים שעוזרים לקוראים שלנו לעקוב אחרינו, להתאהב.

blogpost

אלו הם כללי הכתיבה שמלווים אותי בכל פוסט שאני כותבת, ללקוחותיי ולקוראיי שלי:

1.ההתחלה היא סיפור שמחבר את הקורא לתוכן

בלוג הוא מקום לספר בו סיפורים לקוראים שלנו ולעצמנו. זה מקום לתיעוד של אנקדוטות קטנות ושל הכרזות גדולות.

כדאי להתחיל את הפוסט בסיפור אישי, משהו ממך שמחבר את הקורא אליך ויוצר את לחיצת היד הראשונה, את הקליק הראשון.

הסיפור האישי מעלה שאלה – כמה בעצם כדאי לי לחשוף?

הסיפור האישי יכול להיות אנקדוטה קטנה מהחיים, משהו שמתקשר לתוכן הפוסט. זה לא חייב להיות סיפור ארוך וקורע לב, זה לא חייב להיות סיפור שחובתו להצחיק. זה יכול להיות רגע אנושי שלכם, חוויה קטנה שעברתם, משהו שיחשוף עוד נתח באישיות שלכם, משהו שיגרום לקורא להישאר

כשההתחלה הופכת לסיפור קצת ארוך, כדאי לחלק אותה לפסקאות קצרות ולקרוא כמה פעמים לפני הפרסום כדי לוודא שאין חזרות מיותרות (ותכף נגיע לדקות האחרונות לפני הלחיצה על "פרסם"

2. הכי חשוב להיות עצמך, וזו לא קלישאה

מערכת היחסים שלנו עם העולם הוירטואלי בו אנחנו מתקיימות מורכבת.

לא פעם אנחנו יוצרות מראה שהיא לא מדויקת, לא בדיוק אנחנו. אנחנו כותבות "מגניב" כי אנחנו חושבות שנישמע מגניבות, אנחנו מספרות על השגרה שלנו בדרך קצת יותר צבעונית (ולפעמים הרבה יותר צבעונית) כדי שיימשכו אלינו.

עוגת הפירורים של סבתא עליזה

צילום לפוסט על עוגת הפירורים של סבתי ז"ל. הפוסט הזה נכתב כמה חודשים לפני מותה ובו שיתפתי בקשר המיוחד שהיה לנו. זהו הפוסט הנקרא ביותר בבלוג שלי.

להיות שלמים עם עצמנו כבלוגרים זו מעלה.

להיות את, לספר על המציאות היומיומית כפי שהיא – זהו לפעמים העיקרון שמבדיל בין בלוג שבו יש שקט תעשייתי מוחלט ובין בלוג פעיל שבו מבקרים קוראים רבים.

לא פעם מצאתי את עצמי בתקופות קשות, אולי מבחינה אישית ואולי מבחינה עסקית, לחץ בעבודה, לחץ בחיים, אתגרים אחרים שהגיעו עם הזמן. הקפדתי להיות עצמי, לפעמים עד עייפות מתיאור הקושי, אבל נכחתי בכל פוסט בהלך הרוח של אותו רגע.

בבלוג עסקי, ההחלטה כמה לחשוף היא לגמרי שלנו, אך יש קסם אמיתי בשיתוף עם הקורא. גם כאשר מדובר בעסק, להיות עצמנו זה כלל שיוצר חיבור ממשי עם כל קורא, מאפשר לו להכיר אותנו – אלו שחלמו ויזמו והגו את העסק

3.לשמור על סדר – ולא להתפזר

 

הרגלי הקריאה של הגולש השתנו והיום הוא מרפרף יותר מאשר קורא. לכן,

יש חשיבות לעריכה של כל פוסט, כך שברור מה מסופר בכל אחת מהפסקאות המופיעות בו.

 

ברוב המקרים הקוראים ייכנסו ויסקרו על הפוסט, יעצרו רק כאשר יבינו שיש כאן משהו מסקרן, אמיתי, אחר.

אני מציעה לעבוד עם ראשי פרקים ולסדר את הפוסט בראש ועל הדף לפני שמתחילים לכתוב. כך נוצרת זרימה מסודרת של התוכן, שמאפשרת לערוך אותו בצורה ברורה וקריאה, ליצור זרימה אסתטית נעימה לעין ובכך להגדיל את הסיכוי שהקורא יעבור מרפרוף לקריאה של ממש.

4.חוויית קריאה נוחה מבחינה ויזואלית עוזרת לקורא להישאר איתך

כותרות בדרגות שונות, הדגשות, ציטוטים, סידור הפסקאות בצורה קריאה ונוחה, שילוב של תמונות בין פסקאות ולצד הטקסט, הדגשת לינקים בגוונים אחרים, יצירת רשימות ובולטים – כל הדברים האלו משפרים את חווית הקריאה. אפשר בקלות:

*ליצור הפרדה בין פסקאות שונות באמצעות כותרות

*להדגיש משפטים חשובים שיכולים לרגש ולחבר את הקורא אל הפוסט ואליך.

*לשלב תמונות, רצוי מקוריות, שמתחברות לתוכן

*להשתמש בציטוטים בין פסקאות.

*לערוך רשימות כשמדובר בטיפים ובהמלצות.

*לשלב בפוסט גלריות וסרטונים

5.השפה המחברת היא השפה המדוברת (אילו רק היינו חיים בתקופתו של שייקספיר)

"הו, ילדתי", כך אמרתי לפיצקית, "טיולנו לרמת הגולן כה יפה. סורי נא אל מול המצלמה והעניקי לי הזדמנות ליצור פורטרט מושלם עם מאפה השמרים שהכינותי לדרך".

אולי עדיף שלא.

למרות שאני תולעת ספרים ספוגת בלזאק, שייקספיר ופיליפ רות', כשמדובר בבלוגים אני ממליצה לכתוב כמו שאנחנו מדברים. השפה שתחבר אותנו לקורא שלנו היא השפה שהוא מכיר ומבין הכי טוב. אבל אפשר לשמור את ה"פחחחחחח" וה"גררררררר" בצד.

6.לתת ערך – כן, ממש כמו שכל היועצים אומרים

בכל מקום אומרים שכדאי לתת ערך.

ערך פירושו להעניק מהידע שלנו, להעשיר את עולמם של הקוראים, לגרום להם לסיים את קריאת הפוסט ולהכיר משהו חדש.

designsponge הוא אחד הבלוגים האהובים עליי. הוא לא מפסיק לתת ערך, לחדש, לתת טיפים. תתמכרי.

designsponge הוא אחד הבלוגים האהובים עליי. הוא לא מפסיק לתת ערך, לחדש, לתת טיפים. תתמכרי.

בין אם אני כותבת על תהליכי הכתיבה שלי או משתפת את הקוראים שלי בארוחה שבישלתי בסוף השבוע האחרון, אני משתדלת לתת מתנה – טיפ, מתכון, מקום חדש שלא הכירו ועכשיו כדאי לבקר בו, המלצה לספר או פשוט טיפ מקצועי משלך – תלוי במה עוסק הבלוג. וכאן נפתח דיון חשוב – עד כמה לתת ומה להשאיר לעצמי. אני מאמינה בלתת, עד שזה כבר מרגיש מאולץ ולא נוח לך. תהיי נדיבה, וזה יחזור אלייך. מבטיחה!

7.ליצור מערכת יחסים – עם אתרים חיצוניים ועמודים פנימיים

עוד דרך להעביר ידע ולתת ערך היא ליצור מערכת יחסים בין אתרים חיצוניים רלוונטיים ובין עמודים פנימיים. כדאי לקשר מהפוסט לאלו ולאלו, במידת הצורך ותוך שמירה על הרלוונטיות לנושא. הקישורים מחברים את הקורא עם עולם התוכן שמסביב, מאפשרים לו גישה למידע נוסף ובכך נרקמת מערכת יחסים של אמון בינך ובין הקורא שלך.

8.קריאה לעצמך – רגע לפני הלחיצה על "פרסום"

לפעמים אנחנו כותבים מתוך תשוקה רגעית, מתוך השראה שנחתה עלינו וגרמה לנו לפתוח את מערכת העריכה ולהתחיל לכתוב. בין אם מדובר בפוסט ספונטני או באחד שמתוכנן היטב, כדאי לקרוא בקול את הפוסט לפני שמפרסמים אותו.

קריאה בקול, רצוי שלוש פעמים ברצף, עוזרת לנו לנקות את הפוסט מחזרות, ממשפטים מיותרים ומתוכן לא רלוונטי.

בעוד כמה דקות אחדות של קריאה לעצמנו, בקול רם, אנחנו יכולים להבין איך הפוסט נקרא על ידי הגולש ולעלות על קשיים שיכולים להגיע. בכל מקום שבו אנחנו נתקעים בקריאה, יש קושי שצריך לפתור. אולי ניסוח שכדאי לשנות? מילה שלא מחליקה לנו בגרון? הדיוקים הקטנים האלו יכולים להפוך את הטקסט שכתבנו להרבה יותר קריא.

9.והכי חשוב להנות!

בשבילי כתיבה הייתה תמיד מקור להנאה. זו דרך הביטוי שאני מכירה הכי טוב. אני חושבת שבלוג טוב הוא בלוג שנהנים לכתוב אותו, שמרגישים תשוקה לפרסם בו עוד ועוד, שכיף לנו לעסוק בו, לעצב אותו במו מקלדתנו.

אני מאמינה שאנחנו צריכים לכתוב – כאשר אנחנו כותבים לבלוג שלנו, גם אם מדובר בבלוג עסקי – על דברים שעושים לנו טוב, שמעניינים אותנו, שגורמים לנו לחשוב ולהגיע למסקנות, שמאפשרים לנו לחדש, לשתף בתובנות, להנות ממערכת היחסים ביננו ובין הקורא.

את ההנאה והתשוקה הקורא מרגיש בין השורות. כך אנחנו גורמים לו, אולי יותר מכל דרך אחרת, פשוט להתאהב. ולהישאר.

מה הלאה?

תוכלי לקרוא מה בכלל אני עושה

או להיכנס ל"מרגישה בבית" ולקרוא עוד

וכאן תשמעי את שיר השבוע שלי ואפשר ליצור קשר לכל שאלה.

וחוצמזה, מוזמנת לכתוב לי כאן מתחת לפוסט.

מקווה שתחליטי להישאר כאן. ותודה!

%d בלוגרים אהבו את זה: