את "מרגישה בבית" הקמתי בשנת 2011, בדיוק כשהשתחררתי מבית הספר הגדול של "מעריב" ועבדתי בשנקר כמנהלת התוכן. אחרי המון שנים של בלוגינג בפלטפורמות של אנשים מכובדים אחרים ("ישראבלוג" הנפלא!) החלטתי למצוא לי בית למילים. מאז "מרגישה בבית" הוא הבלוג האישי שלי, שנדד איתי בין תל אביב, גבעתיים, זכרון יעקב, לבנים בגליל ועד לבית ברמת הגולן ובין חיים כזוג למשפחה של ארבע נפשות.
כאן אני מספרת על חיי הכתיבה האישיים שלי, רגעים משפחתיים, תובנות אישיות, רגעי בית ויצירה בבית, על אהבתי למטבח ועל כל הדברים הקטנים והגדולים שגורמים לי להרגיש בבית.
17 ביוני 2018
עד לא מזמן הייתה לי תמונה בראש על כתיבת ספר. חדר עבודה קצת אפלולי בשעות שכולם בבית ישנים, או לא נמצאים. מסמך ריק פתוח על המסך, […]
12 ביוני 2018
“אמא”, היא אמרה לי בשקט. “הן אמרו לי היום שהן כבר לא רוצות לשחק איתי. הן רוצות לשחק ביחד לבד”. היא אמרה את זה והקול שלה […]
12 במאי 2018
(בהשראת “חיימשלי” של עינת נתן, שהוא ספר חובה בעיניי לכל הורה ולכל מי שאוהב לקרוא תובנות מחיים מרתקים, מיוחדים וגם יומיומיים). בנות שלי, אני לא […]
5 במאי 2018
בגיל 17 ראיתי מודעה בעיתון. היא סיפרה על תחרות כתיבה שהזוכה בה מקבל מילגה להוצאת ספר ביכורים. לא הסתכלתי על האותיות הקטנות “ההשתתפות היא לבני 18 […]
26 באפריל 2018
זה הולך להיות פוסט קצת אחר, יש לי כל כך הרבה בראש. רציתי לכתוב על ההרכב המשפחתי החדש, רציתי לכתוב על האביב הזה בגולן שהביא איתו […]
26 בפברואר 2018
מכירות את הסיפור הזה על “תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר”? אני מרגישה ככה לגבי השנה וחצי האחרונות. כבר סיפרתי בפוסט אישי בבלוג איך בתקופת ההריון […]
1 בינואר 2018
בוקר ה-1.1.18. השעה חמש וקצת. קר ברמות מטורפות. הרגליים שלי קופאות ואני יחפה לגמרי ושומעת את סבתא עליזה ז”ל אומרת “לא קר לך? רק מלראות אותך […]
1 באוקטובר 2017
כל מה שהיינו צריכים אחרי קיץ מהביל שבו כמעט ולא טיילנו, היה יום כזה של טיול. רק שלושתינו, כמו פעם. מדהים איך ה”פעם” הזה קרוב כל כך. […]
17 בספטמבר 2017
מסביב סיכומי השנה של כולם מעוררים בי קנאה. באמת קנאה. פשוט כי השנה שלי עברה נורא מהר, היו בה תחנות משמעותיות, אחת מהן מתנקזת לתקופה של […]
22 בפברואר 2017
סיימנו לפני כמה ימים את שבוע היומולדת. הקטנה חגגה חמש ואני חגגתי את היותי אמא כבר ארבעה מחזורי עוגות שוקולד ברציפות. הפעם הייתה התרגשות באוויר שהייתה […]
3 בנובמבר 2016
למתוח את הזרועות, לטבול את הרגליים, להרים את הידיים למעלה ולצחוק. פשוט לצחוק. זה כל מה שרצינו לעשות כשיצאנו לשלושה ימים מחוץ לבית, בדיוק בערב חג […]
9 באוקטובר 2016
הם עברו איתי מבית לבית, כמו אוסף של תמונות ישנות שאסור להיפרד מהן, כך דפיהם הבוהקים שימרו לי עולמות אחרים שכבר התאהבתי בהם ולא רציתי להגיד […]
6 באוקטובר 2016
ראש השנה 2016. שנה נחתמה בעוד התחלה, אבל ממש התחלה. לא קלישאה של עונת חגים. ביולי נחתם פרק קצר מאד בבית ההוא שמעל הכנרת. משם […]
28 בספטמבר 2016
שני שולחנות ארוכים מחכים בחצר הבית החדש שלנו ברמת הגולן. הם עומדים להתחבר כמיטב המסורת לכדי טור שולחנות ארוך עוד יותר. מסביבם יוצבו כסאות רבים, לא […]
11 ביוני 2016
שבועות. עוד כמה שבועות חותמים שנה בצפון. ועוד רגע אנחנו עולים עוד קצת צפונה. בניגוד לשינוי הגיאוגרפי שערכנו לפני שנה, כשנחתנו כאן במושב הקטן הזה בלי […]
31 במאי 2016
בזמן האחרון אני מתעסקת בעניין הזה שקוראים לו בגדול “אושר” ובקטן עדיין לא מצאתי לו שם משלי. כשאני חושבת על אושר עולה לי חיוך גדול […]
12 במאי 2016
יום עצמאות. בוקר. אני כותבת בלי לעצור. אולי זו העצמאות הכי גדולה שלי השנה – לחזור אל הכתיבה שלי, האישית, ללמוד לשלב אותה עם הדברים היותר […]
29 באפריל 2016
בפסח הזה הרשיתי לעצמי להושיט את הידיים אל השמש, להתחמם בה, לחגוג את האביב שהוא בעצם קיץ, להיות נוכחת ברגע ולא להפסיק לשמוח אותו. זה […]
