עם בטן מלאה ובית הפוך אחרי חופשה ארוכה מהגנים, אפשר להתחיל ולסכם את פסח הנוכחי. זה היה הפסח הראשון שבו לקחנו על עצמנו את תפקיד המארחים, הזמנו לסדר את שני זוגות ההורים שלנו והכרזנו בפניהם שהשנה אף אחד מהם לא מבשל.

התוצאה: מבצע. ואני אוהבת מבצעים.

ליל הסדר הראשון שלנו כמארחים עבר בשלום. הוא היה צבעוני, רגוע ושמח.

התפריט היה קליל (למעט מרק קניידלעך שאף אחד לא הסכים לוותר עליו. ובצדק!) – עוף ברוטב תמרינדי, לימון ועשבי תיבול, כדורי בשר עם לימון כבוש ברוטב של פלפלים בשלושה צבעים, אורז בסמטי עם חמוציות, בצל ירוק וצנוברים קלויים וירקות שורש צבעוניים בתנור, במרינדה חגיגית של דבש וחרדל. היו גם סלטים. וזה הספיק בדיוק.

והקינוח. נו, ברור. אחרי שבשנה שעברה נהנינו ממקרונים ורודים וחטיפי Rocky Road, הפעם היו אלו פבלובות קטנות עם המון קרם פטיסייר בטעם שוקולד לבן ופירות טריים.

לפני כל זה, סיפרנו את סיפור יציאת מצרים וזה. אמה שרה את הקושיות בפעם הראשונה בחייה.

עם קצת עזרה, נמצא גם האפיקומן. והמתנה הייתה מושלמת למשפחה חובבת DIY.

זה בעיקר מה שעשינו ביום שאחרי:

וציירנו, ונסענו לטייל במקומות יפים ובילינו עם חברים.

בגזרת המטבח, פסח התאפיין בניסיונות לשבור את מתכוני העוגות הותיקים ולנסות למצוא תחלופות פחות כבדות. למשל עוגת מוס קרמל על בסיס רולדה וציפוי גנאש שוקולד מריר ולבן. חוסלה על ידי המשפחה והחברים במהירות שיא.

הכי אביבי, הכי רגוע, הכי כיפי, הכי טעים. נפרדים מהחג האהוב עליי עד הפסח הבא…