שיעורים שלמדתי ב-2018 על כתיבה ומסביבה

אסטרטגיית תוכן
לקראת שנה חדשה: למה אסטרטגיית תוכן כל כך חשובה?
3 בדצמבר 2018
כתיבה והשראה
כל אחת יכולה לכתוב?
11 בינואר 2019

כבר כמה זמן שאת סיכומי התקופות השונות בחיי אני עושה בתוך הראש שלי. דווקא אלו לא עולים על הכתב ואם כן, הם נשארים במגרה.

השנה הזו הייתה שנה של למידה משמעותית שבסופה, בחודשים האחרונים, הפכה את שגרת הכתיבה שלי לקצת אחרת.

יותר מסודרת אבל פתוחה יותר לקבל אוושת רוח יצירתית.

יותר קבועה ומאורגנת אבל מרשה לעצמה להיות מלוכלכת, להציף דברים שהם לא מושלמים, לא בדיוק.

יותר משתעשעת, לא לוקחת הכל בחומרה.

יותר אני בתוך ההתבגרות וההשלמה עם מי שאני.

אתמול בערב רשמתי לעצמי על פיסת נייר את השיעורים הגדולים שלמדתי על כתיבה ועל יצירתיות בכלל, במהלך השנה האחרונה. דרך למידה, התעמקות בנושא והעבודה המהנה מול לקוחותיי על תהליכי הכתיבה שלהן.

שיעורים על כתיבה

מותר לכתוב מלוכלך

עידן השלמות. הכל יושב בול, הכל מסופר על הצד הטוב ביותר, כל יום מתחיל עם קפה פוטוגני ואנרגיה מטורפת.

למדתי השנה שדווקא כשאני שופכת את הקפה על המפה המושלמת, מלכלכת וכותבת על מה שמאחורי היומיום – על חוסר הביטחון, על הקושי, על האתגר וגם על הדילמות שמובילות בסוף לדברים נפלאים, על הדרך עצמה, אני יוצרת לעצמי מעגל של תמיכה, של הבנה ושל התעניינות במה שאני עושה.

זו לא התעניינות שטחית, אלא מערכת יחסים שמבוססת על התחושה שכולנו עוברות מסע ושכל אחת מאיתנו יכולה לעזור לשנייה בדרכה שלה, ללמד וללמוד. הדשא של השכן לא באמת צבוע בירוק הנכון הזה של פינטרסט, יש שם בוץ ולכלוך וקצוות שרופים משמש, וזה אנושי ונפלא.

אפשר לפרק נוסחאות

בשנה האחרונה למדתי לשבור נוסחאות. בעידן של תבניות, מודלים ונוסחאות לכל דבר, גם לכתיבה וליצירה, אנחנו חשופות לכל כך הרבה תכתיבים. למדתי השנה לשבור את הנוסחאות ולכתוב את העסק שלי בדיוק כמו שנוח לי באותו הרגע. לשחק עם המילים, להשתעשע ולמצוא את הדרך שלי לשווק באמצעות התוכן.

כמי שעומדות בחזית העסק שלנו ולפעמים הופכות לפנים שלו, כל אחת אחרת – לכל אחת תווי פנים ואופי שונה, אישיות משלה ויכולת ביטוי בדרגות נוחות שונות. כשאנחנו שוברות את כל הנוסחאות ומרכיבות מחדש נוסחה שמתאימה לנו (גמישה עם הזמנים ועם התקופות – ואיתנו שמתפתחות כל הזמן) אנחנו כותבות הרבה יותר משוחרר.

כדאי להבין את התבנית ואת הסיפור

כשאני מסתכלת על הרשתות החברתיות, אני יכולה לזהות תבניות שונות. סיפורים שנכתבים מתוך אג’נדה מסוימת – חלקם יוצרים הזדהות, חלקם לוחצים על נקודת קושי מסוימת אצל הקורא, חלקם נכתבים כדי להגיד לעצמנו שאנחנו מעולות, חלקם נכתבים מתוך נימי הלב – ללא מחשבה מוקדמת.

חקרתי את התבניות האלו השנה. שאלתי איך אנחנו בוחרות לספר, מי בוחרת לספר באיזו דרך, מה נעים למי ומה פחות. למדתי שהקו בין סיפור שנכתב מהמקומות שבהם שוכנת אמת ומהמקומות השיווקיים והלעיתים מניפולטיביים הוא קו דק ומסוכן. ב-2018 בואכה 2019 הקהל שלנו יודע לזהות מאיזה מקום אנחנו כותבות ויודע לקרוא אותנו בין השורות.

מה המסקנה? ללמוד את התבנית, לדעת מה המבנה של הטקסט ומה המטרה שלו ולהתעכב יותר על מה שאנחנו כותבות מאשר לשם מה ואיך.

להקשיב זו נקודת ההתחלה

השנה תירגלתי הקשבה. הבנתי שלפעמים התגובה האינסטינקטיבית הטבעית ביותר היא לדבר, לספר, לשתף. השנה העמקתי יותר ויותר ביכולות ההקשבה שלי. עצרתי את עצמי באופן מודע כשרציתי לדבר, כדי לשמוע. שמעתי עולם ומלואו.

שמעתי נשים שאיתן עבדתי ופתאום הצליחו לבנות בעצמן את הסיפור שלהן ושל העסק, לספר אותו לעצמן ואחר כך לי ואז מצאנו יחד את המילים הנכונות, רק אחרי שכולנו שמענו, הפנמנו, הבנו. הקשבתי לנשים שסיפרו לי על חוויות הכתיבה שלהן, למדתי מאחרות על הקשיים והאתגרים בדרך לכתיבה זורמת בתוך העשייה שלהן, לשגרה קבועה של השראה ומילים.

אני ממשיכה לתרגל. האי-מושלמות מגיעה כאן לשיאה. זה לעצור את האינסטינקט הטבעי ולהגיע למקום שבו אני מבינה שהבמה לא חייבת להיות שלי. זה קשור לאגו, וכשהאגו משחק תפקיד – האתגר קצת יותר קשה.

אין נעימה לי מההקשבה, אין מפרה יותר מההקשבה. היא פותחת את הלב ואת הראש ומולידה רעיונות חדשים.

המסע הכי נפלא מתרחש כשאני יוצאת מהקונכייה שלי

לצאת מאזור הנוחות כדי לחזור אליו עם מה שבאמת נוח לי לעשות. נשמע מוזר?  בסופו של דבר זה הלקח הכי גדול שאני לוקחת מהשנה הזו. הלכתי ללמוד המון דברים אחרים, קשורים ולא קשורים.

למדתי יסודות בכתיבה ספרותית ואת הבסיס לכתיבה טיפולית וקצת מיקוד. התאהבתי מחדש בכתיבת שירה ולמדתי לצלם ולצייר בצבעי מים. קראתי ספרים על חקר ההתנהגות ועל יזמות נשית. קראתי גם רומנים וספרי שירה, כאלו מפעם.

ציירתי, הדבקתי, עשיתי קולאז’ים, בניתי תיקיות השראה בפינטרסט, יצרתי לעצמי מעגל חברות שלהן אני מתחייבת בכל פעם מחדש להגשים חלומות ומטרות ותכנונים. כל הדברים האלו מילאו את התיקים במילים וסיפורים, ברעיונות ובמטרות קדימה. הם חיזקו אהבות ישנות וחדשות, הם חידשו לי.

יצאתי מהקונכייה וחזרתי אליה לשעות כתיבה מתוקות.

יצאתי מהקונכייה כדי לחזור אליה עם סל של תובנות ושיעורים חשובים שאני לוקחת איתי הלאה.

שתהיה לנו 2019 מלאה ברעיונות, במילים, בסיפורים ובתובנות מהדרך. 

 

 

 

 

 

ומה על הפרק?

ב-30.1.19 אני פוגשת אתכן בתל אביב לסדנת כתיבה חד יומית, “לכתוב בקול שלך”. אפשר להירשם כאן

קבוצת כתיבה חדשה בסטודיו שלי ברמת הגולן תיפתח באמצע פברואר – אפשר לקבל עליה פרטים כאן

 

 

Facebook Comments

1 Comment

  1. […] על כמה שיעורים שאני בעצמי למדתי על כתיבה בשנה […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Loading...
%d בלוגרים אהבו את זה: