בית ועוד בית או עוגת תפוזים כשרה לפסח

לחזור אל העוגן: משבר הכתיבה שלי
10 באפריל 2016
לפקוח עיניים ולחבק את החופש – חוויות מפסח בחצבה
29 באפריל 2016

 

lemonjam2

בחורף הזה עקבתי אחרי העצים בחצר של הבית שבו אנחנו גרים כרגע. הם התמלאו בפירות הדר במהירות, מהגשם הראשון ששטף את המושב בו אנחנו גרים, דרך פריצות הקיץ בתוך החורף, שהפכו את הימים מעל הכנרת ליפים כל כך.

ועוד מעט נגמר החורף, בעצם אפשר לומר שתם. וכמה שאני אוהבת את התקופה הזו שמבשרת את הקיץ.

הבוקר הנחתי על הרגליים צמד כפכפים ורודים. צבעתי בלקה בגווני תכלת את ציפורני הרגליים, הרגשתי שהגיע הזמן להנציח את החורף ולסיים אותו. פשוט להגיד לו ללכת. פירות ההדר היו אלו שבישרו את לכתו בצורה המובהקת ביותר.

אחרי קטיף ארוך שנמשך כמה חודשים והפך את הבית שלנו למחסן פירות הדר – מתפוזים דרך אשכוליות אדומות ועד לפומלות ומנדרינות, נגמרו הפירות והפריחה החלה. זמן סיום.

וזמן הסיום הזה של החורף בא עם עוד פרק שחולף. זה היה חורף קצר במקום לא מוכר שלא הפך לבית. למרות שרצינו שיהפוך לכזה. הרוחות לקחו אותנו קצת יותר צפונה, קצת יותר מזרחה, למקום שבו הרגשנו בבית מלכתחילה.

והבית הבא שלנו, שעכשיו כבר בטוח שהוא שלנו ולכן מותר לדבר עליו, יהיה מוכן בחודשים הקרובים. מוכן לקבל אותנו. עוד התחלה חדשה, מהר ממה שחשבנו, ממה שתכננו. התחלה יפה של אביב, סוף חורף, של תכף קיץ. בלבול של עונות ומשימות ועונות ומשימות.

וכמה יפה פה התהליך הזה.

latelyfeb3

 

באביב הזה עקבתי אחרי הכנרת. בכל פעם שאנחנו רואים אותה בהירה מכתף ההר שעליו ניצב הבית שבו אנחנו גרים עכשיו, הפיצקית אומרת לי "אמא, תראי כמה היא נוצצת, הכנרת". אני חושבת שהפכנו אותה לבת אדם בחיים שלנו. היא קיימת שם עם תכונות אופי ומצבי רוח. לפעמים בא לה להתרחק והיא הופכת מטושטשת, לפעמים היא כל כך בהירה בכנות שלה, עד שהיא מזכירה עד כמה המקום הזה מדויק לנו.

אנחנו לא עוזבים את הכנרת, רק עוברים לצד השני של ההר, קצת יותר צפונה, קצת יותר מזרחה.

כמה יפה התהליך הזה של לחפש בית טוב ולהאמין בו. למצוא את זה שנכון לך.

 

lemonjam3

 

לפני שנעזוב פה אביט אל עצי ההדר הקטנים שצומחים לעיתים בגינה מאחורי הבית. כמה פירות הם סיפקו לנו בזמן הקצר שבו גרנו כאן. פירות מלאים במיץ, בהבנה לגבי המקום שלנו ואיפה שאנחנו צריכים להיות. פירות מלאים ברגעים מתוקים של אחר צהרי שישי עם סל, ואיתה, ואנחנו קוטפות ומכניסות הביתה.

ומתוך השלל האחרון נוצרה לה עוגת תפוזים אמיתית, שכל מי שקורא כאן כבר זמן מה יודע עד כמה היא כוס התה שלי וכוס התה שלי אוהבת אותה.

עוגת תפוזים עתירת טעמי שקד ואוכמניות סגולות שמנקדות אותה בדוגמה מופלאה. את הקמח הרגיל החלפתי בקמח ללא גלוטן, כרגיל, כדי להגיש אותה למי שהגיע לטעום מפירות החצר. לחגוג איתנו את סיום הקטיף, את בוא האביב.

orangecake

עוגת תפוזים כשרה לפסח

3 ביצים בגודל L, בטמפרטורת החדר

3/4 כוס סוכר לבן

רבע כוס יוגורט עיזים

100 גרם חמאה מומסת

2 כוסות קמח כרגיל

חצי כוס שקדים טחונים דק-דק

כפית אבקת אפייה

רבע כפית סודה לשתייה

קורט מלח

כוס מיץ תפוזים טרי + גרידה מתפוז אחד

חצי כוס אוכמניות קפואות

כף אבקת סוכר לקישוט

אופן ההכנה:

במיקסר על מהירות גבוהה, עם מקצפה, מקציפים את הביצים יחד עם הסוכר עד שנוצר קצף תפוח, בהיר וגבוה מאד. מקפלים פנימה את היוגורט והחמאה.

בקערה נפרדת מערבבים יחד את הקמח והשקדים, אבקת האפייה, הסודה לשתייה והמלח.

משלבים בתנועות קיפול עדינות לסירוגין בתוך בלילת הביצים את הקמח ומיץ התפוזים (עם הגרידה). בכל פעם כמה כפות מכל אחד מהם.

מקפלים פנימה את האוכמניות.

אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, במשך כ-45 דקות.

מצננים ומחלצים את העוגה מהתבנית, זורים למעלה מעט אבקת סוכר.

 

orangecake2

Facebook Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

%d בלוגרים אהבו את זה: